מנחם נ' טרנד ריהוט בע"מ

פסק דין

רקע כללי

התובע ורעייתו רכשו ביום 3.1.09 ספות עור תלת מושביות מהנתבעת בתמורה לסך של 14,500 ₪ ו- 400 ₪ עבור הובלה והרכבה. הריהוט סופק לתובע בתאריך 26.3.09 אך התגלה בו פגם, לימים נוצרו פגמים נוספים, מכאן התביעה.

טענות התובע

במעמד קבלת הספות בדק התובע את המוצרים שסופקו לו והודיע לנתבעת על גבי טופס משוב שאינו שבע רצון וקיים פגם, כפי שמופיע בטופס המשוב : "על המושב יש מן פס לא ברור, יש לשלוח שירות".

ביום 31.3.09 הגיע נציג שירות של הנתבעת ונוכח כי קיים כתם במוצר ואף הודיע כי מסעדי הספות בנויות בצורה בה עלולים להישבר ואין לשבת עליהם. ביום 17.9.09 שוב הוזמן נציג הנתבעת כדי לטפל בסדק שנוצר בעור. לטענת התובע, נציג הנתבעת הגיע ב 12.10.09 והדביק את הסדק בצורה שאינה מקצועית. במעמד התיקון הצביע התובע על פגם נוסף לפיו חלק מכרית המושב - מעין בד המחזיק את ריפוד העור - בולט ומתפרק, הנציג ניסה לתקן ללא הועיל. ביום 9.11.09 שוב ביקר נציג הנתבעת אצל התובע על מנת לטפל במספר בעיות: התיקון בחתך שבוצע ע"י הנציג הראשון, מצב הבד בכרית הורע ומסעדי הספות שקעו. לטענת התובע, הנציג תיקן שוב את החתך בעור אך נותר כתם ואת הכריות הפגומות והידיות השקועות סירב לתקן בטענה שנעשה בספה שימוש בלתי סביר.

התובע טוען שנאלץ לפנות למועצה הישראלית לצרכנות שפנתה לנתבעת במכתב שפרט את אי ההתאמות שנמצאו במוצר. אולם, המכתב לא זכה למענה ובעצת המועצה הישראלית לצרכנות פנה למומחה עור, מר חיים רוף, שקבע בחוות הדעת שלו כי המוצרים אינם מעור אלא מעור משולב בבד שנראה מעל המושב למרות שאינו צריך להיראות. בנוסף קבע המומחה כי, קיימת בעיה תכנונית במבנה הספה - הבד בחיבורים חלש, איכות ההדבקה והתיקון ירודים ולכן הסדק בעור חוזר ונפתח, ידיות הסלון אינן בנויות כהלכה לכן יש שקיעה במקום. ביום 26.5.11 השיבה הנתבעת לפניית המועצה הישראלית לצרכנות, בפנייתה מאשרת את כל האמור תוך שהיא מתעלמת מכך שבטופס ההזמנה נכתב : "כל הסלון עור" ודורשת לקבל תשלום עבור תיקון השקע בידיות.

התובע טוען שהנתבעת הפרה את סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, (הטעייה), תשמ"א 1981, בכך שהריהוט אינו עשוי כולו מעור כך שהתובע הוטעה ולא מדובר במוצר מעור משובח ובאיכות גבוהה. התובע גורס כי הנתבעת הפרה את חובתה לגילוי נאות, וכי אין ספק כי הריהוט עשוי מעור משולב בבד וזה פרט משמעותי ומשפיע על החלטתו האם לרכוש מוצר, התובע טוען כי אין ספק שאילו ידע מראש שהמוצר אותו רוכש במיטב כספו העשוי עור משולב בבד לא היה מבצע את ההזמנה ולא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. התובע טוען כי בדק את הריהוט מיד עם קבלתו ומצא אותו לא תקין והודיע מיידית על גבי טופס משוב הוא הודיע על אי התאמה ופירט אותה למעלה מן הסביר ואף נתן לנתבעת הזדמנות נאותה להחליף או לתקן את הריהוט, אולם, הנתבעת כשלה לתקן את הדרוש ואף ביקשה תשלום עבור תיקון הפגמים. עוד טוען התובע שהיות והנתבעת לא קיימה את חיוביה לפי הדין הרי שמדובר בהפרת חוזה ולכן קמה לו זכות לביטול עסקה.

התובע מבקש להורות על ביטול העסקה, השבת דמי הקנייה, ההרכבה וההובלה בסך 14,900 ₪, להורות לנתבעת לקחת את המוצר מבית התובע על חשבון הנתבעת, בנוסף לחייב את הנתבעת בתשלום 1,000 ₪ עבור החזר הוצאות הכוללות זמן, שיחות טלפון, משלוח פקסים, מכתבים, מאמץ ועוגמת נפש.

בדיון חזרה רעייתו של התובע על מכלול ההתרחשות וציינה כי היתה שורה של פניות לנתבעת. עוד טענה שבמשך שנתיים וחצי ביקשו לתקן את הפגמים שחזרו פעם אחר פעם. לגישתה, בכל פעם שנציג הנתבעת הגיע הוא נהג בזלזול וטען לשימוש בלתי הולם. עוד אמרה שרק לאחר כשנה ותשעה חודשים הנתבעת הסכימה לתקן את הבד וכי היתה מוכנה להחליף ספה אחת בלבד. רעיית התובע הציגה תמונות עדכניות של הספה וציינה שכל שרצתה הוא שיתקנו את הנזק ושפנתה לכל גורם שיכלה בטרם הגשת התביעה.

טענות הנתבעת

הנתבעת הינה רשת חנויות לשיווק רהיטי יוקרה ועוסקת בענף למעלה מ – 30 שנה ובעלת שם. ביום 3.1.09 רכש התובע מהנתבעת בהזמנה מיוחדת מערכת ישיבה בהרכב מיוחד של 2 ספות תלת מושבית מדגם "5350" המרופדת בעור גוון אדום, סכום ההזמנה על סך 14,500 ₪, זמן האספקה הובטח 90 ימי עבודה.

ביום 26.3.09 סופקו הספות בהתאם להזמנה. התובע אישר את קבלת הספות ורשם הערה על גבי טופס משוב : "על המושב יש מן פס לא ברור ויש לשלוח שרות". ביום 31.3.09 הגיע סמנכ"ל החברה, בבדיקתו מצא שמערכת הישיבה תקינה והפס הינו קו של עפרון, הסימן הורד ע"י מטלית לחה. בנוסף, ציין כי במעמד הביקור הסביר לתובע כיצד יש לטפל במערכת הישיבה והסב את תשומת ליבו של התובע שחל איסור לשבת על הידית, מאחר ודבר זה עלול לגרום נזק למבנה הספה כפי שמצוין על גבי תעודת האחריות שסופקה לתובע יחד עם מערכת הישיבה.

ביום 17.9.09 פנה התובע לשירות בטענה שיש חתך קטן באורך כס"מ על גבי אחד המושבים. ביום 12.10.09 הגיע נציג שבדק את טענות התובע ומצא שעל גבי המושב יש חתך קטן מאוד. הוסבר לתובע שחתך מסוג כזה נגרם מחבלה חיצונית ואין מדובר בפגם בייצור. האחריות שניתנת למוצר הינה לפגמי ייצור בלבד ולא לפגמים שנגרמו כתוצאה משימוש בלתי זהיר, אך למרות שהפגם אינו מכוסה במסגרת האחריות ומאחר ומדובר בחתך קטן מאוד ביצע נציג החברה תיקון מקומי קל כמחווה וללא חיוב.

ביום 9.11.09 ביקר שוב סמנכ"ל החברה בבית התובע ובדק את טענות התובע בעניין השקע בידית וגם בעניין החתך הקטן בעור על גבי המושב. סמנכ"ל החברה הסביר לתובע שהחתך וגם השקע בידית אינם מכוסים במסגרת האחריות שהנתבעת מעניקה למוצריה ופגמים מסוג זה הינם חבלות חיצוניות. בבדיקה לא נמצא פגם בבד בטנה וניתן לראות בתמונות שצולמו שלא מדובר בפגם שכזה וגם התובע לא טען זאת.

ביום 11.12.10 שנה וחודש לאחר ביקורו האחרון של סמנכ"ל החברה בבית התובע התקבלה הודאת דוא"ל אצל הנתבעת מהתובע ובה טענות בקשר לבד בטנה שמחבר את הכיסוי עור של המושב אל המבנה של הספה בחלקו הפנימי. לפי התמונות נראה שהבד מבצבץ מתחת לכרית הגב השמאלית באחת מהספות ונראה שיש שחיקה של בד הבטנה. לגישת הנתבעת, בהשוואה בין התמונות שצולמו ע"י סמנכ"ל הנתבעת ב 9.11.09 לתמונות ששלח התובע ב 12.10 ניתן לראות שהבד לא בצבץ מתחת לכרית הגב ופגם זה לא היה בתאריך זה. אך למרות שתקופת האחריות הסתיימה הנתבעת הסכימה להחליף את הבד בטנה ללא חיוב תוך שהנתבעת רואה את שביעות רצון לקוחותיה. התובע לעומת זאת, סרב לאפשר את ההחלפה והעדיף לפנות לערכאה משפטית.

ביום 22.5.11 עם קבלת תלונה מהמועצה הישראלית לצרכנות מיד נשלח מכתב תשובה שפרט את כל השתלשלות הדברים והנתבעת חזרה על כך שהיא מוכנה להחליף את בד הבטנה ללא חיוב.

הנתבעת הדגישה כי כל חלקי הסלון מרופדים בעור, בד הבטנה הינו חלק פנימי שמשמש למתיחת הריפוד עור של המושב ומתחבר למבנה של הספה וזאת מתחת לכרית הגב ואינו נחשב כחלק מהריפוד החיצוני. הנתבעת גורסת שלתובע ניתן שירות על הצד הטוב ביותר, הטענות הינן לגבי פגמים שלא מכוסים במסגרת האחריות שניתנה כלפי המוצר ולכן תיקונם נידחה ע"י החברה. הנתבעת לא הטעתה את התובע, אלא סיפקה לו מערכת ישיבה איכותית ובהתאם להזמנתו, לראייה בספה השנייה לא הופיעו פגמים ולמרות זאת החברה הסכימה להחליף גם בספה השנייה.

הנתבעת טוענת שהתובע מנסה בדרכים עקלקלות להשיג טובת הנאה ולמרות שהנתבעת הסכימה להחליף את בד הבטנה ללא חיוב התובע מצידו מסרב לתת לה את האפשרות לעשות זאת. עם קבלת כתב התביעה פנה סמנכ"ל החברה אל התובע על מנת שיקבל את השירות להחלפת בד הבטנה, הנתבעת אף הסכימה לפנים משורת הדין לתקן את השקע בידית שעליה נדרש תשלום 450 ₪, אולם, התובע עמד על סירובו.

עוד גרסה הנתבעת שבהתאם לסעיף 7 להזמנה, אין עילת ביטול כשמתגלה חלק פגום בייחוד כשהספק מתחייב להחליפו לשביעות רצון הלקוח, ובסעיף 10 להזמנה צוין כי אחריות החברה אינה כוללת נזקים/פגמים שנגרמו ע"י המזמין.